פיטנגו, או פיטנגה (אאוגניה אוניפלורה) הוא צמח טרופי שמוצאו מדרום אמריקה, בעיקר באזור האמזונס.זהו שיח, או עץ נמוך בעל צורת קונוס, המגיע עד לגובה של 8 מטר. עלי הפיטנגו, כ 4 ס"מ אורכם, הם בעלי גוון ירוק עז. ניצני הפיטנגו ניחנים בגוון נחושת. פרחי הפיטנגו הלבנים מבשילים לכדי פרי כתום-אדום או בורדו עז, בקוטר של כ 2 ס"מ. טעם הפרי שונה בזניו השונים של הפיטנגו ובמידת בשלות הפרי, ונע בין חמוץ למתוק. ככלל, ככל שהפרי בעל גון כהה יותר, כך הוא יותר מתוק. הפרי מכיל גלעין אחד גדול ומרכזי, ולעיתים רחוקות שניים או שלושה גלעינים.
הפיטנגו נקרא באנגלית "סורינאם-שרי", ובהודו "בראזיל-שרי". בצרפתית הוא מכונה "קריסה דה-קאיין", ע'ש העיר בגויאנה הצרפתית. בברזיל הוא מכונה "פיטנגה", ושם הוא גם מגודל לצרכים מסחריים. בנוסף, נוהגים הברזילאים לפזר את עלי הפיטנגו על הרצפה ולדרוך עליהם. פעולה זו משחררת מהעלים שמן שדוחה חרקים. קליפת שיח הפיטנגו מכילה טאנין המשמש לעיבוד עורות.
הפיטנגו בישראל: למרות מוצאו הטרופי השיח חי מצוין גם בתנאים סובטרופיים. הוא הגיע לארץ לראשונה בימי המנדט הבריטי, בשנות העשרים, במסגרת הפצת הצמחים באימפריה. זהו שיח צפוף ותדיר-ירק, נוח לעיצוב, ובעל צבע ירוק עז ולפעמים נוטה לאדום. ונעשה בו שימוש בגינון כגדר חיה, הניתנת לגיזום. הצמח אינו נמנה על צורכי מים, ירוק כל השנה, פורח באביב ונותן פירות בקיץ.
מטפח הצמחים אפרים סלור, בירר בשנות השבעים זן גדול וטעים במיוחד של פיטנגו, הנקרא "גיתית". פרי הגיתית הוא כתום, מצולע וגדול. ויש לו ארומה מיוחדת, המבדילה אותו מפירות הפיטנגו הרגילים. אף על פי כן נכשלו עד היום הנסיונות לגדל את פרי הפיטנגו בצורה מסחרית בארץ, בגלל חיי המדף הקצרים שלו.
גידול: הזרע זקוק לחודשים עד לנביטה. יכול לגדול במגוון רחב של סוגי אקלים, אך מעדיף קרקע לחה, בעלת ניקוז טוב, וחומצית במעט, אבל אינו סובל קרקע מלוחה. יש לשתול את שיח הפיטנגו במקום מואר ומוגן מפני רוחות חזקות. בישראל רצוי לשתול במקום שאינו חשוף לשמש ישירה בכל שעות היום. ככלל, שיח הפיטנגו קל לגידול ודורש מעט טיפול. איכות הפרי תלוייה מאוד בסוג התזונה ומשטר ההשקייה בזמן התפתחות הפרי. מהפריחה ועד קבלת הפרי עוברים 3 שבועות בלבד. דשן צריך לכלול עד 5% מגנזיום. הצמח עמיד בתקופות יובש ארוכות, אך דורש השקייה רבה בתקופת הפריחה והבשלת הפרי. ניתן לגזום את שיח הפיטנגו על-מנת לעצבו כגדר חיה, והוא עדיין יתן פרי. את הגיזום יש לבצע על גבעולים צעירים הנושאים 2-8 עלים. על-מנת לקבל פרי באיכות גבוהה, מומלץ להשתמש בייחור של שיח אחר בעל פרי מובחר. לא ידועות מחלות יחודיות או טפילים ספציפיים לפיטנגו.
ניתן לבצע השרשה של ענפי פיטנגו צעירים במים, לפני שתילתם באדמה.
